אני לא בוכה — האם יש לי חרטה?

מהי חרטה

חרטה עיקרה שינוי מחשבה: ״הלוואי ולא הייתי עושה את זה״. ובתוך המחשבה הזו — נכונות אמיתית שאילו היית עומד עכשיו באותו ניסיון, היית מוכן לשלם את מחיר ההתגברות.

אין שיעור נדרש של דמעות, אנחות או מרירות. מי שהגיע לידי וידוי — כבר יש בו חרטה.

והצער והמרירות?

הצער העמוק הוא מעלה נוספת בתשובה, ולא תנאי מעכב. יש ראשונים שסוברים שאינו חובה כלל, ולרבים בדורנו הוא ממילא מעל הכוחות — ודי בהשתדלות כפי היכולת.

גם צער קטן על עצם החטא כבר נחשב אחיזה בעניין הזה.

מה שכן צריך להיזהר ממנו

אדם שמצדיק את עצמו — ״הניסיון היה גדול מדי, לא הייתי יכול״ — ומצטער רק על כך שנקלע למצב, זו אינה חרטה. החרטה היא על עצם המעשה.